החלטה בתיק ב"ש 090735/05

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים עפ"י סע' 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996.

יחד עם בקשה זו הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירת יבוא סם מסוכן לפי סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973.

עפ"י עובדות כתב האישום, מיוחס למשיב יבוא של 7169.74 גרם נטו סם מסוכן מסוג אופיום מתורכיה, אותו הסתיר בתחבושות ובאריזות תחת בגדיו.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר, מבקש להפנות המשיב לקבלת תסקיר קצין מבחן, לבחינת חלופה. בלא קבלת תסקיר לא יימצאו בידי ביהמ"ש הכלים לדעת אם ניתן ליתן אמון במשיב זה. שרות המבחן הוא-הוא הגורם המקצועי להעריך מידת אמון זו.

ב"כ המשיב מפנה למספר החלטות בעבירות של יבוא סמים, כשביהמ"ש מצא לנכון בנסיבות מסויימות של משיב כמו בבש"פ 9709/03 החלטת כב' השופט ג'ובראן, לאפשר קבלת תסקיר.

המשיב שלפנינו מביע נזקקות לטיפול, מוכן לקבל טיפול. למשיב חברה לחיים הנמצאת בחודש השביעי להריונה.

ב"כ המבקשת מתנגדת לקבלת תסקיר, מדגישה הכמות שיובאה במשקל 7 ק"ג אופיום. חזקת המסוכנות סטטוטורית. בעברו כבר ריצה שנתיים מאסר בפועל בעבירת שוד. החלטות ביהמ"ש העליון מהשנה האחרונה ביבוא סמים מורה על מעצר עד תום ההליכים, ללא כל חלופה שהיא.

בש"פ 2093/05 סוהה סקא נ' מ"י, כב' השופט א.א. לוי מורה על מעצר עד תום ההליכים בעבירות סחר לאשה אם לילדים.

בש"פ 3540/05 כב' השופטת חיות מיום 19.4.05, מציינת במפורש כי ככל שמדובר בעבירות של סחר בסמים, קיימת חזקת מסוכנות וההלכה הינה כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן תינתן חלופת מעצר בעבירות אלה. חלופת מעצר על דרך של הפניית נאשם למסגרת טיפולית במוסד סגור לצרכי גמילה, אף היא בבחינת חריג וביהמ"ש לא יאפשר דרך כלל התחלת גמילה בשלב מעצר.

יבוא סמים במשקל כזה, חומרתו אינה נופלת מעבירת הסחר בסם, שכן מטרת יבוא הסם בכמות כה גדולה, חזקה היא כי הסם מיועד לסחר.

סם האופיום הוא סם מסוכן ועל כן אין לקבל טענת ב"כ המשיב כי מדובר בסם הניתן לאנשים בבתי חולים הזקוקים לטיפולים רפואיים.

לא דומה שימוש בסם בבתי החולים לשימוש בסם באופן חופשי, מחוץ לבית החולים, שלא עפ"י הוראת רופא.

קבלת טיפול גמילה אינה מילת קסם ואינה תרופה למעצר עד תום ההליכים.

בש"פ 3073/05 כב' השופטת ארבל חוזרת על ההלכה כי בעבירות סמים חמורות קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית וכי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשלול חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בהחזקה ו/או סחר בסמים מסוכנים.

לענין שליחתו של המשיב לקבלת תסקיר, נקבע בבש"פ 1092/05 כב' השופטת בייניש, כי:

"תסקיר מעצר הוא כלי עזר שיש בו כדי לסייע לביהמ"ש להכריע בשאלת התאמה לחלופה וכן להערכת החלופה המתאימה. אולם ביהמ"ש נעזר בו כשאין מדובר בנתונים, רק במקרים בהם מתקשה ביהמ"ש עצמו לבחון שתי שאלות אלה, כאשר הנתונים המצויים בפני ביהמ"ש מאפשרים לו להכריע בשאלת התאמת המקרה לחלופה או בשאלת התאמת הערב והתנאים המוצעים לחלופה, אין מקום כדבר שבשגרה להפנות העורר לשרות המבחן. ידיו של שרות המבחן עמוסות עבודה, הזמן הנתון לתסקירי המעצר הוא מטבע הדברים קצר, דבר העלול להביא לבדיקה שטחית בלבד של הנתונים, לפיכך, יש לנצל מומחיותו של שרות המבחן למקרים המתאימים לכך".

בש"פ 3086/05 כב' השופטת ארבל: "לא נכון להורות על תסקיר כאשר המסוכנות על פני הדברים ברורה וזועקת ולמעשה מייתרת כל בחינה נוספת כאמור".

בש"פ 268/05 לא מצא כב' השופט ג'ובראן, בהיותו של נאשם נכה 100% מקרה חריג להם כיוונו המחוקק והפסיקה.

הפסיקה מציגה מקרים רבים של מעצר עד תום ההליכים לנאשמים שעברם נקי והסתבכו לראשונה בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית/סחר בסם. אני ערה לכך כי הפסיקה מהתקופה האחרונה שהבאתי כדוגמא בלבד, מתייחסת לעבירות סחר/החזקה שלא לצריכה עצמית ואינה מתייחסת לעבירת היבוא.